מה עושים אם לא רואים כמעט אף סימן להחלמה במשך יותר מחודשיים?

בבלס פלסי ובתסמונת רמזי האנט בהחלט ייתכן שבו ההחלמה מתעכבת מלהתחיל (נקרא גם delayed recovery). לעיתים יכולים לחלוף אפילו 3-4 חודשים עד אשר יתחילו סימנים ראשונים של החלמה.

אצל בערך 15% מהחולים בבלס פלסי ההחלמה תתעכב מלהופיע. אצל חולי תסמונת רמזי האנט המצב אפילו חמור יותר: כ-30% מהם יחוו החלמה מעוכבת (וזה בהנחה שהם בכלל קיבלו טיפול אנטי ויראלי + סטירואידי מוקדם).

במצב כזה שבו ההחלמה מתעכבת מלהופיע, העצבים צריכים לגדול מחדש ולעבור את כל המרחק בין איזור האוזן (שם העצב נפגע קשה) לבין שרירי הפנים השונים.

עצב הפנים גדל לאט, בקצב של 1 מ"מ ליום. לכן, באופן תיאורטי, אחרי 3-4 חודשים הוא יעבור מרחק של בערך 9-12 סנטימטרים וזה אמור להספיק לו כדי להצליח להגיע מחדש לכל שרירי הפנים.

הבעיה היא שיש הבדל בין התיאוריה לבין הפרקטיקה. בפועל, עצבים שגדלים מחדש בדרך כלל גם עושים "טעויות בניווט" וחלקם נוטים להתחבר לשרירים הלא נכונים. זו גם הסיבה העיקרית לסינקיניזס. לפעמים אפילו קורה מצב שחלק מהשרירים כלל לא יזכו לעצבוב מחדש כי אף אחד מענפי העצב שגדל לא יצליח למצוא את דרכו אליהם. קשה לצפות מראש את מידת ההצלחה של כל התהליך המורכב הזה.

אם אתם כרגע במצב שבו ההחלמה מתעכבת, זיכרו שהיא מתרחשת. אתם לא רואים אותה אבל היא מתרחשת מתחת לעור. בכל יום שעובר ענפי העצב גדלים עוד מילימטר, וברגע שאותם ענפים יפגשו מחדש את השרירים אתם תתחילו לראות שיפורים. קודם כל הסימטריה תחזור ולאחר מכן תנועות ראשונות יתחילו.

לאחר שזה קורה, תצטרכו ללמוד להזיז מחדש את שרירי הפנים. האנלוגיה המתאימה היא אדם שנפגע ברגליים והיה בכיסא גלגלים תקופה ארוכה וכעת הוא צריך ללמוד ללכת שוב פעם מחדש. היכולת הזו לא חוזרת באופן אוטומטי. צריך ללמוד אותה מחדש. זה לא תהליך פשוט וזה לא יהיה מושלם אבל אפשר להשיג שיפורים ולמקסם את ההחלמה בעזרת מטפל שהתמחה בתחום הזה.