צפו בסרטון הבא:
אחת התופעות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בתחום הפציאליס היא בלבול שלם בכל הקשור לטיפולים אלטרנטיביים.
לצערנו הבלבול הזה גורם שני נזקים:
1) מטופלים עם פגיעה קלה בעצב (מסוג נוירופרקסיה), אשר צפויים להחלים לגמרי ללא שום טיפול אלטרנטיבי, מוצאים עצמם מבזבזים כסף וזמן רב על טיפולים שלא תורמים להחלמה.
2) מטופלים עם פגיעה קשה בעצב (מסוג אקסונוטומזיס), מוצאים עצמם מקבלים טיפול שעלול להזיק ולסבך את ההחלמה שלהם עוד יותר. חשוב לציין שאנשים עם פגיעה עצבית קשה, צפויים בכל מקרה לסבול מסיבוכים כרוניים כגון סינקינזיס, היפר-טונוס, אבל לפי קהילת המומחים לפציאליס, טיפולים שגויים עלולים להחמיר עוד יותר את הסיבוכים הכרוניים הללו.
הסיפור הקבוע נראה בערך כך:
מישהו חדש חולה בפציאליס ומחלים מהר יחסית מהר. ככה זה כשהסיכוי להחלמה מלאה ומהירה ללא שום טיפול הוא 70% (שימו לב שעם סטירואידים הסיכוי כבר עולה ל- 85% !).
אותו אדם שהחלים מהר, בדרך כלל מנסה טיפולים שונים ומשונים שלא הוכחו כיעילים פשוט כי קשה לו להיות פאסיבי ולחכות שההחלמה תתרחש. הוא מרגיש הוא "חייב" לעשות משהו כדי לנסות לתרום להחלמה.
ואז מתחיל העיוות: הוא רץ לספר לחבר'ה.
הוא מעלה פוסטים ומנסה לתרום מנסיונו "המוצלח" עם הטיפול שעשה כדי לעזור לחולים חדשים. הכוונה היא טובה. התוצאה לא. למעשה הוא מתבלבל בין קורלציה לסיבתיות בכל הקשור להחלמה:
הוא מייחס את ההחלמה הטבעית שבכל מקרה היתה מתרחשת לטובת הטיפול האווילי שעשה.
ההשלכות לכך גרועות:
1) המטופל חושב שהטיפול אשכרה עזר לו להחלים.
2) המטפל שהעניק את הטיפול חושב שהטיפול אשכרה עזר למטופל להחלים וממשיך להנציח את הטיפול השגוי בעתיד.
3) כאשר מנסים לתת את אותו טיפול לחולה שהיה לו פחות מזל (הרי יש 15% כאלה במקרה של בלס פלסי), מתברר שהטיפול רק מזיק לו ומחמיר תופעות כגון סינקיניזס.
חשוב מאד להכיר את התופעה הבאה:
במידה והחולה החלים מהר ובאופן מלא, אז אותם מטפלים, אשר אינם בקיאים בתחום הפציאליס, נוטים לייחס את ההצלחה וההחלמה הטובה לטיפול "המיוחד" אותו העניקו.
אבל במידה והחולה אינו מחלים כמצופה או מחלים רק באופן חלקי עם סינקינזיס, אותם מטפלים ימציאו תירוצים שונים ומשונים כדי לנמק את כישלון הטיפול האלטרנטיבי שלהם.
אחד התירוצים הנפוצים הוא:
"החולה לא הגיע אליי מספיק מוקדם ולכן לא הספקתי לתפוס את הפציאליס בזמן. אילו היה מגיע אליי מיד בהתחלה אז היינו רואים תוצאות טובות יותר"
זה כמובן קשקוש מוחלט שאין קשר בינו לבין המציאות שרק יוצר תחושת אשמה (לא מוצדקת) אצל המטופל.
חשוב כמובן לציין שכן חשוב להתחיל טיפול סטירואידי ואנטי ויראלי כמה שיותר מוקדם לאחר הופעת השיתוק.
לעומת זאת, דווקא מטפלים שעברו הכשרה מקצועית בתחום הפציאליס יודעים מראש שלא לקחת קרדיט על החלמה ספונטנית של החולה. הם מבינים את תרחישי ההחלמה השונים, כתלות בדרגת הנזק שנגרמת לעצב.
ההבדל המרכזי בין מטפלים מומחים שעברו הכשרה בתחום הפציאליס לבין מטפלים שהם חובבנים הוא זה:
מטפל חובבן בדרך כלל מעוניין לטפל בחולים שאצלם העצב נפגע קל (ומחלימים לגמרי מהר בכל מקרה). הוא בדרך כלל אינו מעוניין, וגם אינו יודע כיצד, לטפל בחולים שאצלם יש פגיעה קשה אשר מובילה להחלמה חלקית עם סינקינזיס.
לעומת זאת, מטפל מומחה שעבר הכשרה בתחום הזה, מעוניין ורוצה לטפל בחולים הקשים יותר מכיוון שהוא יודע שהם אלה שבאמת צריכים את הכישורים שלו.
המטפל המומחה יודע שהוא אינו באמת משפיע על ההחלמה של החולים שאצלם יש פגיעה קלה בעצב, שכן הם יחלימו לגמרי ללא שום טיפול תוך 3 חודשים בערך. העזרה שלו לאותם חולים קלים היא במתן מידע על מה זה פציאליס, מתן טיפים לשמירה על העין וגם הדרכה לעיסוי עצמי של הפנים.
ישנה קורלציה חיובי, בין צריכת גלידה לבין מספר האנשים שנשרפים בשמש. מכיוון שקורלציה אינה מעידה על סיבתיות, אין להסיק שצריכת גלידות גורמת לנזקי שמש.
באותו אופן, טיפולים שונים לפציאליס נמצאים בקורלציה גבוה עם החלמה טובה. ככה זה כאשר 85% מהחולים מבלס פלסי מחלימים מהר ולגמרי. אין זה אומר שהטיפולים גרמו להחלמה מהירה.
הסיבה להחלמה מהירה היא שמדובר בנזק עצבי קל מסוג נוירופרקסיה.
דוגמא לכך שבמקרה של פגיעה קשה בעצב (נזק מסוג אקסונוטומזיס), טיפולי סרק למינהם לא יעזרו וצריך לחכות בערך 3 חודשים עד שתתחיל החלמה.
הנה הקישור למקור
מקורות ומידע נוסף:
1. types of nerve damages
2. הרצאה על שיקום מפציאליס
